הילדה הזמינה בת דודה או חברה אחר הצהריים אבל היא לא מוכנה שיגעו לה במשחקים? הטרמה כפיתרון להתנגדות.

היא רוצה לשחק איתה, אך כשמדובר במשחקים שלה - שם מגיע הקושי.

עבור הילד, החדר שלו והמשחקים שלו הם העולם הבטוח שלו, המקום שבו עולמו הפנימי יוצא החוצה, אלו חפצים שהילד משייך אותם ל'בית' שלו, למקום הבטוח - דרכו הוא מרגיש ביטחון.

אז כשמישהו מגיע ונוגע לו בחפצים - אפילו לזמן קצר (הילד לא מבין שזה לזמן קצר), הוא מרגיש שהשליטה שלו על עצמו על המקום הבטוח שלו מתערערת - וכך גם הביטחון שלו.

ואז הוא מסרב שיגעו במשחקים שלו, כי הוא פשוט מגן על המקום הבטוח שלו.

אז מה עושים? הטרמה כפיתרון להתנגדות.

לפני שהחבר מגיע נשקף לילד את הסיטואציה שעומדת להתרחש:

'אני יודעת שאתה רוצה לשחק עם האורח,

אבל האורח ירצה לשחק במשחקים שלך ואני יודעת עד כמה המשחקים חשובים לך'.

אז לפני המפגש, כשהזמן אינו דוחק, נציע לילד הבחירה, איזה משחקים הוא מסכים שהאורח ישחק בהם ואלו לא. מה שלא - נאחסן בארון סגור עד שהאירוח יסתיים.

כך, גם ראינו את הצורך של הילד שלנו,

וגם איפשרנו לו בחירה שמחזירה לו את השליטה והביטחון.