לריב זה חשוב!

אמא, היא לקחה לי… בום!

זה שלי, אל תגעי בזה! דייי כבר תביאי לי, אמאאאא!!

באותו הרגע, כל מה שאנחנו רוצות זה להכנס לחדר, להפריד כוחות ורק שיהיה שקט.

אני הכי מבינה אותך, זה בהחלט יעשה שקט לטווח הקצר אבל בטווח הארוך - זה יעשה בדיוק ההפך.

בעובדה שאנו מונעים מהם להתמודד עם הריב, הם ילמדו שהם לא יכולים להסתדר, שהם לא טובים ביחד, שלא סומכים עליהם ושהם חייבים כל הזמן שמישהו יסדר עבורם את העניינים.

לריב זה חשוב!

זה נשמע מוזר נכון?

דרך הריבים הם בונים את מערכת היחסים שלהם. הריבים מחזקים את הקשר בין האחים, אחרי כל מריבה שלהם - גם אם היא מתסכלת וקשה, היא מחזקת את הקשר לטווח הארוך.

דמיינו לבנות בניין, אז הריבים הם היסודות ובכל ריב נבנה עוד לבנה ועוד לבנה - עד לבניית ה"בניין" - שהוא מערכת היחסים ביניהם.

דרך הריבים הם לומדים על עצמם מה נכון להם, מה מקובל ומה לא.

במסגרת "הלמידה" הזאת, הם מגדירים את הגבולות שלהם, דבר שמחזק את הביטחון העצמי שלהם - כיוון שעמדו על שלהם ועל מה שחשוב להם. עם זאת, הם גם מבינים את רגשות האחר שנמצא מולם בריב ולומדים לפתח אמפתיה ולהתמודד עם רגשות כואבים באותה סיטואציה, מה אני עושה כשאני מתוסכל, כועס - ואיך אני מתמודד עם זה.

זו ההכנה האמיתית לחיים שבחוץ - כי שם הם יפגשו בקונפליקטים רבים, שם אנחנו ההורים שלהם לא נהיה כדי לפתור להם את אותם אתגרים, ויכוחים.

לכן, דרך זה שאנחנו מאפשרים להם לריב אנחנו מאמנים אותם בלימוד פתרון בעיות. איך להתמודד איך חילוקי דעות, איך לנהל משא ומתן באופן נכון ורכישת מיומנויות חברתיות חשובות לכל מערכת יחסים בחייהם.

אז איך רבים נכון? מתי כן מתערבים? איך משלימים?

בואי להרצאה על יחסי אחים.